כתבו: קובה, שי-לי, איילה, מיקי
מתחילים בסיפור פתיחה על ילד שרוצה להיות חוקר טבע – חושב שבשביל זה צריך לנסוע בעולם, לא מצליח, ומגלה שיש עולם שלם מתחת לאף.
וריאציות –
1. הילדים מקבלים מסגרות קרטון ומתחילים למסגר קטע נוף, הם הולכים ומתקרבים – עד שבוחרים להתמקד בחלק מסויים, שאותו מתעדים בציור וכתיבה.
2. הילדים שוכבים על האדמה – עם מסגרת של 20X20 על האדמה – מתחילים להתבונן ולזהות את השפע שיש שם.
בסיום הפעילות – אפשר לעשות שיתוף. כדי שתהיה הקשבה והתבוננות – אפשר לקבל מחברת/ציור של מישהו אחר ולנסות לזהות מה זה/איפה זה.
יומן הטבע יכול להיות אישי או קבוצתי – אפשר לקבץ את כל הדפים ממיקום מסויים – למחברת אחת, אפשר לחזור כמה פעמים לאותו מקום בעונות שונות, או ליצור סיפריה של טיולים ומקומות שונים.
אל מול קשיים של ילדים שבכל זאת חוששים לצייר, רעיונות ופתרונות אפשריים:
להוריד את הפוקוס מהציור האישי דרך יצירה משותפת.
1. ליצור תמונה פנורמית שיתופית. כל אחד מקבל מקטע ומצייר אותו – ומצרפים לתמונה שלמה.
2. לאסוף ציורים של פרטים שונים וליצור תמונת נוף משותפת – מפרח/עץ/אבן/עננים….
